בעוד שהמצב הכלכלי הקשה עשה את שלו, המהדורה השישית של הסקר של Coface על ניסיון התשלומים של חברות בגרמניה מצביעה על כך שההשפעה על תשלומי החברות בשנת 2022 נראית מתונה ונמוכה יחסית מהזעזוע על הכלכלה.
עם זאת, חברות ערות לטווח הקצר ומאוד פסימיות לגבי העתיד.
מספר ומשך העיכובים בתשלום גדל, אך רק במעט ומרמה התחלתית נמוכה מאוד. משמעות הדבר היא שמשמעת התשלומים הידרדרה (+6 נקודות מהחברות שנסקרו דיווחו על עיכובים בתשלום ב-2022), אך היא נותרה מתחת לרמה שנצפתה ב-2020 והרבה מתחת לרמות שלפני המגפה.
- משך הזמן הממוצע של עיכובים בתשלום עלה ל-28.7 ימים ב-2022 (+1 יום), לאחר קיצור של 7 ימים ב-2021.
- חברות בענף אריזות הנייר חוו השנה את זמן ההמתנה הקצר ביותר (ממוצע של 18.4 ימים), בעוד שחברות במגזר הפיננסי היו צריכות להיות סבלניות ביותר (איחור ממוצע של 35.0 ימים).
- עם זאת, הטוויסט העיקרי נובע מהתחזית הכלכלית הצפויה על ידי חברות. מעולם בהיסטוריה של הסקר הזה, חברות היו כל כך שליליות לגבי עתידן.
חברות ערניות מציעות פחות תנאי תשלום
אחת התוצאות של הסקר היא שהתנהגות התשלום הפכה מעט יותר מגבילה, מכיוון שחברות גרמניות שוב מתחילות להיות עצבניות ומעדיפות לפדות כמה שיותר מהר. פחות חברות מציעות תנאי תשלום בהשוואה לשנה שעברה (71% לעומת 74%) וזה נכון במיוחד לחברות שפעילות בעיקר בגרמניה. תנאי התשלום לטווח קצר ממשיכים לשלוט ב-90% מהחברות שסיפקו תנאי תשלום וביקשו לשלם תוך 60 יום ב-2022. בסך הכל, תקופת האשראי הממוצעת השתנתה רק באופן שולי עם עלייה של 0.2 ימים ל-32.8 ימים.
הסקר מרמז לשני כיוונים. מצד אחד, חברות נראות ערניות יותר ולכן מפחיתות את מספר תנאי התשלום. מצד שני, למרות שחברות מעדיפות לספק תנאי תשלום קצרי טווח מכיוון שהאמון בלקוחות יורד, סיבות טכניות - תקני שוק, בעיות בשרשרת האספקה, זמני אספקה - מאלצות אותן להמשיך ולספק או אפילו להאריך את תנאי התשלום.
- כריסטיאן פון ברג, כלכלנית בצפון אירופה ב-Coface.
עיכובים בתשלום: חברות עדיין מקבלות תשלום מהיר
משך עיכוב התשלום הממוצע גדל ביום אחד והגיע ל-28.7 ימים בשנת 2022. זהו ממוצע עיכוב התשלום השני הנמוך ביותר מאז תחילת סדרת הזמן ב-2016.
בנוסף, מספר העיכובים בתשלום גדל מעט מהשפל של 59% ב-2021 ל-65% ב-2022. זה עדיין מתחת לנתון של 2020 (68%) והרבה מתחת לממוצע של 82% לפני המגפה.
"עיכובים בתשלום נותרו קשורים בעיקר לקשיים כלכליים. וחברות מספרות לנו שהקשיים הפיננסיים הללו קשורים לעליית העלויות של סחורות, סחורות תשומות ועלויות ייצור, לבעיות בשרשרת האספקה, ללחץ תחרותי גבוה או להורדת הביקוש בגרמניה. מדהים שההשפעה של מגיפת ה-COVID-19 איבדה את משמעותה ולא נקראה יותר, למרות שברור שהמגיפה רחוקה מלהסתיים". פרטים כריסטיאן פון ברג.
ציפיות פסימיות הן הנורמה
למרות שהתנהגות התשלום נותרה חיובית מאוד, חברות מעולם לא היו כל כך פסימיות לגבי התחזית העסקית. בעוד שהשקפתם על המצב ב-2022 היא פחות או יותר ניטרלית, 38% מכלל המשיבים מצפים לתנאים עסקיים גרועים יותר ב-2023, בעוד שרק 14% מהם אופטימיים יותר לשנת 2023. והפסימיות הזו נצפית כמעט בכל המגזרים.
"ניתן להסביר בקלות את רמת השיא של פסימיות בקרב חברות בגרמניה על ידי הסיכונים המשמעותיים והמגוונים שהן מתמודדות איתם. שיבושים בשרשרת הייצור העולמית והעלייה בעלויות הסחורות שאינן אנרגיה נותרו חששות מרכזיים לתחזית הייצוא של החברות. אבל גם סיכונים חדשים כמו המלחמה באוקראינה, הסנקציות הנלוות, כמו גם עליית מחירי האנרגיה, מכבידים על מחשבותיהן של החברות". מעירה כריסטיאן פון ברג.
"נראה שהמצב הכלכלי ותחזית המאקרו גם שינו את האופן שבו חברות גרמניות רואות הזדמנויות לפיתוח עסקי. גרמניה נותרה בראש סדר העדיפויות לפיתוח עסקי למרות שהמומנטום חלש יותר, וחברות מדווחות כי הן פחות ממוקדות באיחוד האירופי ובסין כעת. ומעוניינים יותר בארה"ב ואירופה (מחוץ לאיחוד האירופי). זו האחרונה יכולה להיות קשורה לרצון לעקוף את הסנקציות של האיחוד האירופי נגד רוסיה ובלארוס".
