בתחילת אפריל הודיעו ערב הסעודית, עיראק, איחוד האמירויות הערביות, כווית, קזחסטן, אלג'יריה ועומאן על קיצוצים משולבים בתפוקת הנפט של יותר מ-1.1 מיליון חביות ליום (ב/ד), והפתיעו את השווקים.
התחייבות זו באה בעקבות קיצוץ ייצור ראשון שהוכרז באוקטובר 2022 על ידי OPEC+. זה מגיע בנוסף להחלטתה של רוסיה לצמצם את התפוקה בכ-500,000 כדורים ליום בתגובה ליישום האיסור של האיחוד האירופי על יבוא ימי של נפט ומוצרי נפט רוסיים.
בסך הכל, הקיצוצים מייצגים כ-3.7% מהביקוש העולמי. הם מחזקים את תפיסתה של Coface כי המתיחות בשוק הנפט תימשך לאורך 2023. עם חזרת הפעולות ממדינות מייצרות, סביר להניח שהירידה המיוחלת במחירים לא תתרחש למרות אי הוודאות סביב הצמיחה הכלכלית העולמית. Coface משאיר ללא שינוי את תחזית התנודתיות בשוק ומחיר של 90 דולר לחבית ב-2023.
הודעה שהגיעה בהפתעה... אבל היא לא חסרת בסיס
ההודעה על קיצוץ הייצור וגודלו הפתיעה לאחר שגורמים ב-OPEC+ הציעו שאין צורך בהתאמה. עם זאת, ישנן סיבות רבות להחלטה.
- ההפחתה היא "אמצעי זהירות שמטרתו לתמוך ביציבות שוק הנפט". OPEC+ מאמינה שהתחזית לביקוש לנפט פחות איתנה. המהומה האחרונה במגזר הבנקאות הזכירה שהסביבה הכלכלית מותירה מעט מקום לשאננות. Coface שותף לנקודת המבט הזו וחוזה האטה בצמיחת התמ"ג העולמי ל-2% ב-2023, לאחר 3.1% ב-2022.
- מחירי הנפט ירדו בצורה משמעותית. הם הגיעו לנקודת שפל, כמעט 48% הנחה מהשיא של 139$ שהגיעו לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה. מהלך זה נועד אפוא לדחוף את המחירים למעלה, בעוד שכנראה ליצרני נפט רבים לא נוחים עם מחירים מתחת ל-80 דולר.
החלטה זו היא תזכורת ליכולתו של הקרטל להפעיל כוח תמחור בתקופה שבה צמיחת הייצור של שחקני נפט מפצלי ארה"ב מושתקת. הם אכן מושפעים מהידוק תנאי האשראי, האטות בפריון באגני הפצלים המזדקנים, וכן ממחסור מסוים בכוח אדם.
- לבסוף, נוצרו גם כמה מתיחות עם וושינגטון בנוגע לשימוש שלה במניות אסטרטגיות נפט (SPR). הממשל האמריקני הורה על משיכה חסרת תקדים של מניות אלו כדי להכיל את עליית המחירים לאחר המלחמה באוקראינה ולאחרונה ציין כי חידוש מלאי אלו ייקח מספר שנים.
המתחים המוגברים אינם נטולי סיכון לתחזית הכלכלית העולמית בעוד שהם צריכים לתמוך בהכנסות תעשיית הנפט
האיסור של האיחוד האירופי על יבוא ימי של נפט גולמי רוסי כבר החזיק את שוקי הנפט בלחץ למרות הביקוש החלש. המתח הזה החריף ו-Coface צופה שמחירי הנפט יישארו תנודתיים, עם טווח סחר של 90-110 דולר במחצית השנייה של 2023. החלטת OPEC+ אמורה לחפוף גם להתאוששות כלכלית משמעותית יותר בסין. מכיוון שסין היא אחת המדינות צורכות הנפט המובילות בעולם (בסביבות 40% מהצריכה השולית בין 2000 ל-2019), התאוששות מהירה ו/או חזקה יותר בכלכלה תגרום להדק עוד יותר את מאזן ההיצע והביקוש, ותגרום לעלייה במחירים.
ברמה העולמית, הלחצים האלה כלפי מעלה על מחירי הנפט עשויים להיות מחליף את תחזית האינפלציה. ואכן, בעוד שמחירי אנרגיה נמוכים היו אחד המניעים העיקריים - אם לא היחיד - לאינפלציה נמוכה יותר בכלכלות מתקדמות ברבעונים האחרונים, התרומה עלולה להתהפך במחצית השנייה של 2023, מה ששוב יפעיל לחץ על שיעורי האינפלציה הכוללים .
החלטת OPEC+ מדגישה גם את הרחבת היחסים בין ארה"ב וסעודיה. ג'ו ביידן קרא למדינה ולחברות אחרות ב-OPEC להגדיל את הייצור על מנת להגביל את הכנסותיה של רוסיה, שעוזרות למימון המלחמה באוקראינה. ההחלטה לצמצם את הייצור הוגדרה לפיכך כ"בלתי רצויה" על ידי הבית הלבן ומסמנת צעד חדש בקרע בין שתי המדינות. מעבר למדיניות האנרגיה, הממשל האמריקני עוקב מקרוב אחר העמקת הקשרים בין ערב הסעודית לסין, המומחש בעיקר בהסכמת הממלכה להצטרף למועצה לשיתוף פעולה בשנחאי כ"שותפה לדיאלוג".
עם זאת, הודעה זו היא חדשות טובות עבור חברות הנפט והגז. רמות הרווחיות החזקות ממילא שלהם ייהנו ממחירים גבוהים יותר. חברות נפט וגז מערביות דיווחו על רווחים של 219 מיליארד דולר ב-2022. עם תחזית של 90 דולר לחבית, Coface צופה שהרווחים שלהן יגיעו לכ-160 מיליארד דולר ב-2023.