תופעת מזג האוויר אל ניניו, שאמורה לחזור במחצית השנייה של 2023, אמורה להעצים את השפעות שינויי האקלים. אזור הודו-פסיפיק צפויים לחוות חום ובצורת קשים מהרבעון הרביעי ואילך, וההשפעה של אל ניניו על המגזר החקלאי תהיה גלויה במיוחד בשנת 2024, שכן תשואות הסחורות תלויות מאוד בתנאי מזג האוויר (חום, גשמים).
התחזיות של Coface מצביעות על אי ודאויות גדולות עבור סחורות חקלאיות מסוימות (דגנים, סוכר, שמן דקלים, פירות הדר) בטווח הבינוני, ועל סיכונים משמעותיים לביטחון תזונתי באזורים מסוימים בעולם.
התנודה הדרומית של אל ניניו היא תופעה אוקיאנית-אטמוספרית שמקורה בשינויים חריגים בטמפרטורות המים העיליים במרכז ובמזרח האוקיינוס השקט (חוף אמריקה הלטינית). הוא כולל שתי תופעות מנוגדות (לה ניניה ואל ניניו) שמתרחשות באופן היסטורי כל שנתיים עד שלוש שנים. לה ניניה מביאה מזג אוויר קר ורטוב יותר, ואילו אל ניניו מביאה מזג אוויר חם ויבש יותר.
אל ניניו המתמשך מתרחש פחות משנה לאחר פרק לה ניניה האחרון, כל כך הרבה יותר מהר מתדרים היסטוריים. זה מרמז על תדירות של סוג זה של תופעות מזג אוויר ועלולות להיות לה השלכות מזיקות בטווח הארוך. ואכן, הפרעות מזג האוויר באל ניניו, המשפיעות על כל אזור הודו-פסיפיק, מובילות לגלי חום ובצורת. לפיכך, אל ניניו נוטה להעצים את ההשפעות השליליות של שינויי האקלים באסיה-פסיפיק, דרום ומזרח אפריקה ואמריקה. אירופה, המזרח התיכון וצפון אפריקה נחסכות מהתופעה.
אזורי מפתח לחקלאות עולמית ורשתות ערך של מזון חקלאי תחת לחץ
ברזיל (היצרנית המובילה בעולם של קני סוכר, סויה, קפה ותפוזים), הודו (יצרנית מס' 2 בעולם של אורז, חיטה, קני סוכר ותפוחי אדמה), אינדונזיה (יצרנית מס' 1 של שמן דקלים, יצרנית מס' 3 של אורז) וכן אוסטרליה (היצרנית מס' 4 בעולם של שעורה ולפתית) צפויה להיות חשופה במיוחד, ותראה את התפוקה החקלאית שלה יורדת.
יבול גרוע יותר יפעיל לחץ על שרשראות הערך של המזון החקלאי בכללותו, ו-2024 צפויה להיות שנה של מתח קיצוני בין היצע וביקוש למגזר. אכן, לשיבושים תהיה השפעה שלילית על הייצור הן של המדינות המייצאות הגדולות (אוסטרליה, ברזיל, ארה"ב) והן על הנקודות החמות מבחינה דמוגרפית שאמורים להיות עצמאיים במזון (סין, הודו). הלחץ על האספקה יהיה אפוא כפול.
באופן לא מפתיע, מחירי המזון אמורים לעלות בשנת 2024. הדוגמה של דרום מזרח אסיה היא המחשה רלוונטית לכך. פרקים שונים של אל ניניו ב-20 השנים האחרונות הובילו בדרך כלל ללחצים אינפלציוניים על מחירי המזון באזור. האורז, המהווה 60% מצריכת הדגנים המקומית באזור, פגיע מאוד להשפעות של אל ניניו, בעוד היבול עתיר המים שלו עשוי לסבול מרמות נמוכות של גשם. יתרה מזאת, משקל המזון במדדי המחירים לצרכן אזוריים הוא משמעותי (כ-40%), מה שמעלה את החשש לעלייה באינפלציה בטווח הבינוני.
קשיי אספקה ועליית מחירי המזון מגדילים את הסיכון לאי יציבות חברתית ופוליטית בכלכלות מתעוררות.
מדינות שבהן המגזר החקלאי דומיננטי עלולות לסבול מאובדן הכנסה ותעסוקה משמעותיים. לדוגמה, אינדונזיה, שבה החקלאות מהווה 13% מהתמ"ג ו-32% מהמשרות, עלולה להיפגע קשות מההשפעה השלילית של אל ניניו על ייצור האורז ושמן הדקלים. בטווח הבינוני, המדינה עומדת בפני מועדים פוליטיים גדולים: הבחירות הכלליות הבאות באינדונזיה (נשיאות, מחוקקות וסנאטוריות) מתוכננות לפברואר 2024. הקשיים הכלכליים הנגרמים על ידי תנאי מזג האוויר הלא ברורים עשויים להשפיע על יציבות המדינה .
מצד שני, מדינות מייצאות שנפגעו פחות משיבושים במזג האוויר עשויות להפיק תועלת ממחירים גבוהים יותר של סחורות חקלאיות.
