מהי התחזית לתעשיית המוליכים למחצה עם חשיבותה הכלכלית והגיאו-אסטרטגית המוכחת?

איגוד תעשיית המוליכים למחצה ותאגיד המחקר המוליכים למחצה מעניקים היום את פרס המחקר השנתי של האוניברסיטה לפרופסורים רודוול (אוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה) ורוסינג (UC סן דייגו) על עבודתם בנושא מוליכים למחצה.

אירוע זה מדגיש שוב את החשיבות של המירוץ העולמי לחדשנות ולייצר את הדור הבא של מוליכים למחצה הייטק. חברות אמריקאיות בתחום משקיעות כיום 20% מהמחזור שלהן במחקר ופיתוח.

חדשנות: גידי המלחמה

יצרניות השבבים החלו למהר לחדשנות בניסיון לייצר מוליכים למחצה מהירים יותר, חזקים יותר וחסכוניים יותר באנרגיה. המשמעות היא שהם צריכים להיות מסוגלים לענות על הצורך בסוגי האפליקציות החדשים והמגוונים המשתנים כל הזמן, כמו בתחום משחקי הווידאו או השרתים המשמשים לדמות השפעת שינויי האקלים. מוליכים למחצה הם גם בעלי חשיבות אסטרטגית מכיוון שהם חיוניים במגוון רחב של מגזרים (תחבורה, IT, רפואה וכו'). רכיבים אלקטרוניים, למשל, היוו 40% מהעלות הכוללת של מכונית עם מנוע בעירה ב-2021.

השוק העולמי נשלט על ידי אסיה, עם טייוואן, ואחריה ארה"ב ודרום קוריאה. המשמעות הגיאו-אסטרטגית של מוליכים למחצה הודגשה עוד יותר כאשר מנכ"ל החברה הטיוואנית לייצור מוליכים למחצה (TSMC) הכריז כי החברה תצטרך להפסיק את הייצור אם סין תפלוש לטייוואן. ועדיין, טייוואן - באמצעות TSMC - אחראית לכ-60% מהיצוא העולמי של מוליכים למחצה. המחסור החמור במוליכים למחצה בכלכלה העולמית באמצע 2020 - כאשר מחצית מאוכלוסיית העולם הייתה במעצר (כולל סין) - שימש גם תמרור אזהרה.

תעשייה אסטרטגית

ממשלות הכלכלות הגדולות בעולם מכירות במשמעות גיאו-אסטרטגית זו, ופתחו בתוכניות השקעות גדולות שנועדו לצמצם את תלותן באסיה. בתחילת 2022 הנציבות האירופית אימצה חוק שבבים של האיחוד האירופי, והציגה תוכנית השקעה של 11 מיליארד אירו בנחישותם להיות המובילים בעולם בדחיפה לחדשנות. בארה"ב, ממשל ביידן חתם גם על חוק שבבים באוגוסט 2022 המייעד 52.7 מיליארד דולר למחקר, פיתוח, ייצור ופיתוח של מוליכים למחצה. בנוסף, סין מתחרה במירוץ הטכנולוגי הזה עם תוכנית Made in China 2025 שלה.

מרוץ המוליכים למחצה העולמי נמצא גם בלב המתיחות המסחרית בין ארה"ב לסין. ממשל טראמפ הפעיל צעדים פרוטקציוניסטיים נגד תוכנית Made in China 2025. בינתיים לא חלה הקלה במתיחות הללו, כאשר ממשל ביידן החליט לצמצם את היכולות של סין על ידי מניעה ממעצבים אמריקאים למכור למדינה שבבי בינה מלאכותית וסופר-על מהשורה הראשונה.

סיכונים והזדמנויות

בטווח הקצר, מדיניות ה"אפס-קוביד" של סין ממשיכה לפגוע בייצור המוליכים למחצה שלה, מה שתורם לשיבושים בשרשרת הערך העולמית. למרות שאלו שכחו מעט לאחרונה, מגזרים מסוימים - כמו תעשיית הרכב - עדיין סובלים מההשפעות.

בטווח הבינוני עד הארוך, התחרות בין הכלכלות הגדולות בנוגע לייצור מוליכים למחצה מעוררת חששות לגבי עודף היצע אפשרי ואי התאמה לצרכי התעשייה.

על רקע תחזית כלכלית עולמית קודרת, ועם לחצים אינפלציוניים וסיכון למיתון, המחירים והמכירות של מוליכים למחצה נמצאים בירידה. הביקוש לחלק מהמוצרים הטכנולוגיים צפוי להמשיך לרדת. הביקוש למכשירי צריכה, למשל, ירד לאחרונה במקביל לירידה בתעשיית הרכב. מצד שני, בינה מלאכותית ואבטחת סייבר, למשל, עדיין מספקות הזדמנות לרווח לחברות מתחום ה-ICT. ומוצרי ההייטק והשירותים הללו דורשים מוליכים למחצה חדשניים יותר ויותר.