בסוף נובמבר העניק ק'סבייר דוראנד מנכ"ל קופאס ראיון מקיף לעיתון L'Agefi. בחלק הראשון של הריאיון הוא מסביר את השלכותיהם של הסכסוכים המתרחשים בעולם על חברות שונות, ומה פירוש הדבר מבחינתה של קופאס.
המלחמות באוקראינה ובישראל החזירו את נושא הסיכון הפוליטי לאור הזרקורים. כיצד זה ישפיע על יכולתנו לקרוא את השינויים בכלכלה?
סיכון פוליטי לא באמת היה משהו שהקדשנו לו מחשבה רבה עד 2019 או אפילו עד 2022. התייחסנו לרעיון שהמודל הדומיננטי של הדמוקרטיות המערביות ימשיך להתקדם באופן יציב כאל דבר מובן מאליו – לפחות כמודל שניתן לשאוף אליו. עם 70 שנות שלום מאחורינו, נראה היה כי העולם עומד על בסיס יציב יותר ממה שהתברר בסופו של דבר.
הפקטורים העיקריים במצב החדש הזה כוללים את האיום על השפעתה של ארצות הברית, שהפך מגרוע לגרוע יותר תחת דונלד טרמפ עם הנסיגה מהבמה העולמית שהוא הוביל. בה בעת הופיעה רוסיה מחדש בזירה הבינלאומית עם המלחמה באוקראינה או השפעתה של רוסיה על אפריקה. בנוסף מרימה הבעיה האירנית את ראשה בהקשר של המלחמה בישראל. סין מתחילה אף היא לעשות שריר, כפי שניתן לראות בים הסיני וביחסיה עם שכנותיה. וישנו גוש נוסף הנחוש לערער על הסדר הקיים: ה-BRICS. למרות שלמדינות אלה – ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה [1] – יש אינטרסים בלתי אחידים, הדבר רק מראה כי אנו מתקדמים לעבר עולם יותר מקוטע ורב קוטבי. המקורות השונים הללו לאי השקט יוצרים אי יציבות ששכחנו שיכולה להתקיים, אך אשר הופכת לקשה את הניסיון לשים את האצבע על מאזני הכוח החדשים.
השפעתן הכלכלית של מלחמות אלה יוצרת מנצחים ומפסידים, בהתאם למידה בה בעלי העניין חשופים לעליה החדה במחירי חומרי הגלם. נראה כי אירופה היא המפסידה: היא נמצאת בחזית משבר האנרגיה, בעוד שארצות הברית מפיקה ממנו תועלת רבה למדי יחד עם ההתחמשות מחדש המעניקה דחיפה ליצוא שלה.
שרשרות האספקה יאורגנו מחדש בהתמדה, ומדינות המערב מעוניינות מאד למצוא דרך להפסיק עם ה-offshoring ולהעניק עדיפות ל-nearshoring וממש לאחרונה ל-friendshoring. שינוי זה יהיה הדרגתי באופן בלתי נמנע, מכיוון שלא ניתן להזיז כוח עבודה ותשתיות בין לילה. כמו כן, יש לקבל את העובדה שהייצור יעלה יותר. זה המחיר של לקיחת שליטה.
אם נתעלם לרגע מהסיכונים הקשורים למדינות, מה הם האיומים החדשים שעסקים עומדים מולם?
לאחר שנים של התרחבות מונטרית וכסף זול שהוכנס למחזור לאחר מגפת הקורונה, עוצמתן ומהירותן של ההתערבויות הממשלתיות חסרות התקדים שהביאו להידוק המונטרי – לאחר חזרת האינפלציה – הגיעו בהפתעה. להידוק זה תהיינה בסופו של דבר שתי השפעות: הוא יהפוך את הנזילות לנדירה יותר ויעלה את מחיר האשראי עבור כל בעלי העניין בכלכלה, במיוחד החברות. מצד שני, מכיוון שלמדינות יש חובות גדולים יותר, יש להן פחות מרחב תנועה להתערב ממה שהיה להן קודם. בה בעת, עסקים חווים נסיקה של העלויות שלהם כתוצאה מהמתיחויות הגיאופוליטיות. אך לא כולם נמצאים בעמדה להעביר את העלויות ההולכות ועולות שלהם למחירי המכירה, כלומר – שולי הרווח שלהם מצויים תחת לחץ.
"לקופאס היה מחזור של 960 מיליון יורו (עליה של 11%) במחצית הראשונה של 2023, עם רווח נטו של 129 מיליון (ירידה של 5.1%)"
כל זה מתרחש על רקע מצב בו עסקים צריכים להתחשב גם בשינויים דמוגרפיים. במדינות המערב ובסין, גורמת האוכלוסייה המזדקנת לכיווץ חלקם של המבוגרים בגיל העבודה מתוך כלל בני האדם, דבר המוביל לשיעורי אבטלה המתעקשים להישאר נמוכים, ומכאן לעלויות שכר הנותרות גבוהות. במקביל, שינוי האקלים נעשה יותר ויותר ברור, ומזמין השקעות הדוחפות כלפי מעלה את מחירי האנרגיה. ולדעתי זוהי רק ההתחלה. העובדה שכל ההיבטים השליליים האלה פועלים יחד גורמת לכך שמצבם של העסקים אינו טוב במיוחד אם מסתכלים על התמונה הכוללת.
מה משמעות הדבר עבור חברות הפועלות בצרפת?
נקודת השפל הנמוכה ביותר מבחינת היעדר כושר הפירעון של חברות הייתה ביוני 2021, ומאז בשנתיים האחרונות אנו מצויים בדינמיקה שהייתי מתאר כנורמליזציה בהשוואה לעבר. מאז תחילת השנה, כמות המקרים של היעדר כושר פירעון גבוהה יותר ממה שהייתה ב-2019 [2] (עליה של 3.5%). בתחילה השפיע השינוי על העסקים הקטנים ביותר, כלומר חברות החשופות לסקטורים מסוימים – למשל בניה – מכיוון שהקפיצה בשיעורי הריבית יבשה את פיתוח הנדל"ן. ככל שלעסקים מתחילים להיות פחות עודפי מזומנים, כך מתחילות פשיטות הרגל להשפיע על חברות גדולות יותר.
בנוסף לתחום הבניה, גם התחום הקמעונאי נמצא תחת לחץ. סקטור זה סופג מכה כבר זמן ניכר עקב תחרות מצד מסחר מקוון ופיזי. בנוסף, בהקשר של אינפלציה גבוהה, כל בעלי העניין מנסים להעביר הלאה את עליות המחירים, ועוצרים רק כאשר הצרכנים מתחילים לחפש אלטרנטיבה: הירידה במכירותיהם של מוצרים אורגניים מהווה דוגמה לכך.
איזו השפעה תהיה לסכסוכים האחרונים על ההתחייבויות שלכם?
בתור התחלה, אנו מחדשים את ניתוחי הסיכונים של המדינות שלוש פעמים בשנה, ואנחנו מביאים בחשבון סיכונים חדשים שרק הופיעו או סיכונים אחרים שאינם גבוהים במיוחד. ואנחנו מבצעים כל הזמן התאמות של החשיפות שלנו תוך שימוש במדיניות פעילה של ניהול סיכונים ומניעה. בשנה הקודמת, פחתה החשיפה שלנו לרוסיה מחמישה מיליארד יורו לכמות המינימלית ביותר שאפשר בתוך חודשים ספורים. עדיין מוקדם לחזות את השפעות הסכסוך שהתעורר בתחילת אוקטובר במזרח התיכון. יש לנו חשיפה קטנה מאד למדינות הללו, למרות שהחשיפה לישראל גדולה בהרבה מהשאר, ועדיין קשה מאד לחזות כמה זמן יימשך הסכסוך.
אילו לקחים ניתן ללמוד ממשבר הקורונה ומתמיכת הממשלות בביטוח אשראי שהמשבר עורר?
הממשלות התערבו במצב שהיה חדש לגמרי ודרמטי יחסית. לא הייתה ברירה אלא לנקוט בגישה של "עשו מה שצריך, ולא משנה מה העלות" כדי שנוכל להימנע מאותו שוק שחווינו ב-2007-2008, מכיוון שהמשבר היה נראה זמני. תמיכה בביטוח אשראי הייתה דרך אחת להעניק רוגע בנוגע להשלכותיה של התדרדרות שעלולה להיות אף גדולה יותר. במקרה זה, שילמו מבטחי האשראי בסופו של דבר לממשלה מכיוון שיחס ההפסד היה נמוך מאד ולכן שימשו קווי מדיניות אלה כחייבים נטו עבור המבטחים.
אך משבר זה אינו מהווה מדד אמין למשבר הבא, מה הוא יהיה, כמה גדול הוא יהיה או איך הממשלות יגיבו לו. ועם זאת, די ברור שלא נוכל לצפות תמיד שכספי הציבור יחלצו את המערכת. יש גבול לתרגיל הזה.
קופאס הייתה תמיד מחויבת לתכנון תכניות פעולה תוך היוועצות עם לקוחותינו ובפרופורציה למאורעות. עם זאת, מדינות אינן יכולות לבטח בעלי עניין כנגד מיתון, ובטח שלא מבטחים פרטיים. זה ברור מאליו אם חושבים על הגודל שלנו בהשוואה לאתגרים הכלכליים שאנחנו מדברים עליהם. הלוגיקה הבלתי מוחשית של ביטוח אשראי מעוגנת ביכולת שלנו לבצע התאמות בסיכונים, בהתאם לתנאים הספציפיים של הסיכון שאנו עומדים מולו.
מה תוכל להמשיך ולומר בנוגע ליכולות הספציפיות שלכם בכל הקשור ליצוא?
יצוא – כלומר ביטוח עסקאות בין מדינות – מהווה 40% מהפעילות העסקית שלנו כיום והוא עדיין נקודת החוזקה ההיסטורית שלנו. לקבוצה יש משרדים ב-100 מדינות והיא מספקת ביטוח ב-200. אנו מאפשרים לחברות להיות בשליטה על הסיכונים שלהן בכל העולם.
מנגנונים ממשלתיים הם מבורכים בעזרה לעסקים לייצא, במיוחד חברות קטנות, מכיוון שהן עומדות מול הרבה דברים בלתי ידועים בהקשר זה. ביטוחי יצוא ממשלתיים שהופעלו ע"י קופאס ניתנים כיום על בסיס בלעדי ע"י Bpifrance. והם כוללים הסכמי יצוא אסטרטגיים חשובים שהשוק הפרטי מבטח רק לעתים נדירות, אם בכלל: כוח גרעיני, נשק, תעופה, טכנולוגיה וכדומה.
לצרפת יש סוכנות יצוא צרפתית ידועה וחזקה. האתגר העיקרי הוא לבצע את פריצת הדרך מחברות בינלאומיות לעסקים קטנים ובינוניים, וזוהי אינה משימה קלה בהתחשב בגיוון העצום: צריך תרבות ומתווכים. כמבטחי אשראי, אנו יכולים לעזור בכך שאנו הופכים לזמין את המידע הקיים בידינו בנוגע לשווקים זרים ספציפיים.
[1] הערת העורך: ערב הסעודית, ארגנטינה, מצרים, איחוד האמירויות, אתיופיה ואירן יצטרפו לחמש המדינות המייסדות ב-1 בינואר.
[2] מצבי היעדר כושר פירעון של חברות האמירו מעל המספרים של 2019 במספר מקרים ב-2023: במרץ, מאי, יוני, יולי ואוגוסט. 33,794 פשיטות רגל פורסמו במהלך שמונת החודשים הראשונים של השנה, עליה של 37% בהשוואה ל-2022 ושל 3.5% בהשוואה ל-2019 (מקור: סקר התנהגות תשלומים של חברות בצרפת 2023 – קופאס, נובמבר 2023).
