אפריקה שמדרום לסהרה, הקורבן הראשון של צמצום ה-USAID

ב-10 במרץ הכריז שר החוץ של ארצות הברית, מרקו רוביו, על סיום סקירת התוכנית על ידי הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי (USAID). 83% מהסיוע קוצץ ומדינות אפריקאיות רבות יושפעו.

אפריקה שמדרום לסהרה: הראשונה שהושפעה מההתנתקות של ארה"ב

אפריקה שמדרום לסהרה היא המוטבת השנייה בגודלה בעולם של USAID (מאחורי אוקראינה), שקיבלה 40% מתקציבה ב-2023.

בשנת 2023, סומליה, הרפובליקה המרכז אפריקאית, ליבריה, מלאווי ומוזמביק הן חמש המדינות באפריקה שמדרום לסהרה שנהנו הכי הרבה מסיוע לפיתוח USAID. לכל מדינות אפריקה שמדרום לסהרה, הסובסידיות של הסוכנות האמריקאית מיועדות למגזרים שונים החיוניים ליבשת, עם שלושה עדיפויות מרכזיות: סיוע הומניטרי (47%), בריאות (38%) ופיתוח כלכלי (8%)

Data for the graph in .xls file

להפסקה הפתאומית של תוכניות USAID באפריקה יהיו השלכות משמעותיות על היבשת בכל תחומי החברה. בתחום הבריאות, תוכניות USAID היו חיוניות במאבק במגיפות אזוריות, מ-HIV בדרום אפריקה ועד לנגיף האבולה באוגנדה. הפסקת תוכניות הבריאות הללו תביא לעלייה במחלות הקטלניות הללו עבור אוכלוסיות מקומיות.

לאחר שנת שיא של בחירות בשנת 2024, סיום USAID יחליש את התהליך הדמוקרטי באפריקה. הוואקום שהותירה הסוכנות האמריקאית עשוי להועיל לארגונים אלימים, שעלולים להשתלט על הפיכות.

במונחים של שלום וביטחון, קץ ה- USAID יאותת על חזרה של סכסוך מזוין המשפיע על אוכלוסיות אזרחיות: האיום הג'יהאדיסטי בסומליה והתפשטות הסחר בסמים הם רעות שהשפעתה המזיקה הואטה על ידי פעולת הסוכנות האמריקאית.

'אמריקה תחילה': מנוף של השפעה מסחרית ופוליטית

דונלד טראמפ מצדיק את פירוק ה-USAID  במדיניות 'אמריקה תחילה' שלו, שמטרתה לתת עדיפות לאינטרסים לאומיים ישירים על חשבון שותפויות בינלאומיות אסטרטגיות. דוקטרינת "אמריקה תחילה" מיושמת לא רק באמצעות פירוק ה-USAID  אלא גם עם משא ומתן מחודש על הסכמים אסטרטגיים עם מדינות אפריקה. סקירה של הסכמים כאלה תאפשר לממשל האמריקני להשיג יתרונות מסחריים, במיוחד בתעשיית המינרלים. ההכרזה על מכסים הדדיים יכולה להיות גם הזדמנות לטעון אינטרסים אמריקאים. שש מדינות אפריקה שמדרום לסהרה (דרום אפריקה, ניגריה, גאנה, ניז'ר, ליבריה וטוגו) מייצאות באופן משמעותי לארצות הברית ויהיו חשופות במיוחד למכסים הדדיים. אבל הגישה העסקית הזו מסתכנת בפגיעה בעמדה האסטרטגית האמריקאית מול מתחרים כמו סין.

לקראת קונפיגורציה מחדש של איזונים אזוריים לטובת סין

אכן, המקרה של דרום אפריקה ממחיש את הגישה החדשה הזו של ארצות הברית באפריקה. היעדרותו הבולטת של מזכיר המדינה מרקו רוביו מפגישת השרים של G20 ביוהנסבורג (19-20 בפברואר) הייתה איתות דיפלומטי חזק בהקשר של מתחים מסחריים ופוליטיים גוברים. דעיכת ההשפעה האמריקנית משאירה את הדרך ברורה לסין: עד כה התמקדה בניצול משאבי מינרלים אפריקאים, בייג'ין יכולה כעת למצב את עצמה כאלטרנטיבה לפיתוח כלכלי. ההכרזה של בייג'ין על התחייבות מסיבית של 50 מיליארד דולר, בשולי פסגת סין-אפריקה בספטמבר 2024, כבר העידה על שינוי פרדיגמה זה. המתקפה הסינית עלולה אפוא לאלץ את ממשל טראמפ להעריך מחדש את עמדתו, תוך סיכון לראות את ארצות הברית מאבדת את השפעתה ביבשת אפריקה בטווח הארוך.