הבחירות הכלליות במאי 2023 סימנו שינוי במדיניות הכלכלית הטורקית עם יישום מדיניות אורתודוקסית יותר, במטרה לשים קץ לתקופה שהתאפיינה בריביות ריאליות שליליות ובירידה חדה בערך הלירה. הבחירות המקומיות במרץ 2024 היוו צעד נוסף באסטרטגיה זו עם הידוק התנאים הפיננסיים במטרה לייצב את הכלכלה, להפחית את האינפלציה המשתוללת ולחזק את היסודות המאקרו-כלכליים של המדינה.
האם היצוא הטורקי ירוויח מהירידה החדה בערך הלירה? באמצע 2021 השיקה טורקיה את תכנית הכלכלה הטורקית (TEP) במטרה לעודד ייצור, השקעות, תעסוקה ויצוא. כדי להשיג מטרות אלו, הורידה הבנק המרכזי את שיעור הריבית מ-19% ל-8.5% בין ספטמבר 2021 למאי 2023. כתוצאה מכך, הלירה הטורקית ירדה בכמעט 60% מול הדולר בתקופה זו, והאינפלציה זינקה מ-19.3% באוגוסט 2021 ל-85.5% באוקטובר 2022. למרות מטרותיה הראשוניות של תכנית ה-TEP, הירידה בערך הלירה לא השיגה את התוצאה הרצויה במאזן השוטף. בין 2021 ל-2023 צמח היצוא הטורקי ב-13.4% במונחים נומינליים, לעומת 33% בייבוא, מה שהרחיב את הגירעון המסחרי ל-106 מיליארד דולר (9.5% מהתמ"ג) ב-2023, 60 מיליארד דולר יותר מאשר ב-2021 (46 מיליארד דולר, 6% מהתמ"ג).
השפעת ריביות ריאליות שליליות על החברות התקופה של ריביות ריאליות שליליות אפשרה לחברות הטורקיות ליהנות מאשראי זול, מה שתרם לפעילותן למרות האינפלציה הגבוהה. חברות עם ייצור מוטה הון ויכולת לקבוע מחירים נהנו במיוחד מהמצב הזה, הודות להגדלת המרווחים והעברת עלויות לצרכנים. למרות עלייה חדה בעלויות הייצור והשכר (+270% בעלויות שכר ליחידה בין 2021 ל-2023), סביבה של ריבית נמוכה מאוד אפשרה לחברות לשמור על רווחיותן.
ההשלכות של מדיניות כלכלית אורתודוקסית יותר האימוץ של מדיניות כלכלית אורתודוקסית יותר מיוני 2023 לווה בעלייה בריבית המרכזית של הבנק המרכזי הטורקי מ-8.5% ל-50%, ובעליית הריבית על הלוואות מסחריות ל-70%. המטרה: להפחית את העלייה בביקוש המקומי, לווסת את האינפלציה ולייצב את הלירה. שינוי כיוון זה עשוי לסייע באיזון הכלכלה בטווח הבינוני. התחזיות לשנת 2024 צופות צמיחה ריאלית של 3% בתמ"ג, יחד עם ירידה הדרגתית באינפלציה ל-43% עד סוף השנה. הגירעון במאזן השוטף, שירד ב-14 מיליארד דולר בין הרבעונים הראשונים של 2023 ל-2024, צפוי להמשיך להצטמצם ולספק יציבות נוספת לכלכלה. אם חברות טורקיות יצליחו להסתגל לשינויים אלו (תנאים פיננסיים חדשים, התאוששות בביקוש החיצוני, יוזמות לשיתוף פעולה אזורי כגון פרויקט "המסדרון המרכזי" שמטרתו לקשר בין אירופה לאסיה דרך הקווקז וים הכספי), הן יכולות לצפות לתחזיות מבטיחות לצמיחה כלכלית יציבה וברת קיימא בטווח הארוך.
