היצע מרוכז מאוד וביקוש הולך וגובר ריכוזיות בתעשייה מעוררת לחצים אינפלציוניים עליית מחירים הניזונה ממחסור באספקה לַחֲלוֹק כל חודש, גלה את החדשות והמגמות האחרונות במחירי הסחורות בעולם, הודות לניתוח של כלכלני המגזר שלנו. החודש, ההתמקדות היא בקקאו, שמחירו לטון הגיע לרמה הגבוהה ביותר מזה 6 חודשים, ועולה על 10,000 דולר לטון. עלייה של 50% לעומת החודש הקודם! בדצמבר 2024 עלו מחירי הקקאו ב-50% לעומת החודש הקודם.
המחיר של טון פולי קקאו הגיע לרמתו הגבוהה ביותר מזה 6 חודשים, עלה על 10,000 דולר לטון.
היצע מרוכז מאוד וביקוש הולך וגובר
ארבע מדינות מהוות 75% מהייצור העולמי, בעיקר במערב אפריקה. ליתר דיוק, חוף השנהב וגאנה, המהוות 58% מהייצור הזה, סבלו לאחרונה מתנאי מזג אוויר לא נוחים, וכתוצאה מכך ירידה בייצור שאינה מכוסה על ידי שאר המדינות המייצרות. ייצור הקקאו העולמי צפוי להגיע ל-5 מיליון טון ב-2024/2025. במקביל, הביקוש העולמי ממשיך לגדול, במיוחד באירופה ובצפון אמריקה, הצורכות כמעט 50% מהקקאו בעולם. הצריכה צומחת גם בשווקים המתעוררים - אסיה, המזרח התיכון ודרום אמריקה - למרות עליית המחירים. במהלך קמפיין 2023/24, הגירעון באספקה ייצג יותר מ-400,000 טון. גירעון זה עשוי להמשיך ולגדול בשנת 2025.
הנתונים התואמים לתרשים זה זמינים בטבלה הבאה ריכוזיות בתעשייה מעוררת לחצים אינפלציוניים
תעשיית עיבוד הקקאו נשלטת על ידי אירופה, במיוחד גרמניה והולנד. ארבע חברות שולטות בשני שלישים מיכולת הטחינה בעולם, וזה נכון גם לשוק הממתקים הקמעונאי. ריכוז זה מקשה על כניסת שחקנים חדשים לשוק ומחזק את הפער בין צפון לדרום בשרשרת הערך.
"מחירי הקקאו עולים שוב לאחר מספר חודשים של ירידות בשווקים. עלייה זו, הנובעת מחוסר איזון מבני בין היצע וביקוש, מודגשת במהלך תקופת החג, עם ביקוש הולך וגובר לכיבוד חוזים קיימים"
סיימון לאקום, אנליסט מגזרי ב-Coface.
" עליית מחירים הניזונה ממחסור באספקה מחסור בייצור בחוף השנהב ובגאנה, בשילוב עם ביקוש הולך וגובר לכבד חוזים קיימים, מעלים את המחירים."
חוסר האיזון המבני בין היצע וביקוש מצביע על כך שבטווח הבינוני מחירי הקקאו יתייצבו על מחיר שיווי משקל גבוה בהרבה מאשר בשנים קודמות, וכנראה קרוב ל-10,000 דולר לטון. מתחים ממושכים באספקה עלולים להשפיע קשות גם על יצרני השוקולד הגדולים, שנותרו תלויים בכמה מדינות ספקיות.
איחוד התעשייה הוביל להיווצרותן של ענקיות עיבוד, שהשקעותיהן משתלמות רק כאשר כושר הייצור מנוצל במלואו. למרות שמחסור בחומרי גלם נחשב לסיכון בסבירות נמוכה, השפעתו הפוטנציאלית על התעשייה עשויה להיות עמוקה.
